בקורס מותר לעבוד עם כלי AI, אבל רק ברמה שנקבעה לכל משימה, ורק עם תיעוד מלא. לפני כל הגשה קראו את עמוד מדיניות ה-AI.
ימי חמישי 15:00–17:00, בניין 51 בלאנט, חדר 51.4.51. המפגשים מתחילים ב-22/10/26 ומסתיימים ב-07/01/27 (11 מפגשים). בשבועות של פעילות בבית אין שיעור. ב-10/12 אין שיעור בגלל החג. הלוח המלא בעמוד תכנית הקורס.
תקציר הקורס
בקורס נגדיר ונסקור את סוגות הספרות השונות המוכרות לנו מהמקרא ומתרבויות המזרח התיכון הקדום, ואת האופן שבו הן קשורות זו בזו. נדון במאפיינים התרבותיים הדומים והשונים, ובמה שמייחד את תרבות ישראל הקדומה, ספרותה ומורשתה, לעומת התעודות של אשור, בבל, מצרים, חת והארכיונים של ערי סוריה. התלמידים יגישו ניתוח של טקסט עתיק בתרגום, לפי בחירתם, שיתבסס על ספרות המחקר שתוצג בקורס.
תוצרי הלמידה
מהי ספרות? כיצד היא באה לידי ביטוי בתרבויות של עולם המקרא? מהו קאנון ובאיזה אופן הוא נוצר? נתמקד גם בסוכנים של הקאנון: הסופרים בכתב היתדות, שהעתיקו ולמדו אותו בבתי הספר ובכך הפיצו אותו במרחב. הסקירה תהיה נושאית, כלומר תתמקד בסוגות הספרות לפי תרבויות ואזורים ובזיקתן לספרות המקרא: מיתוסים, בריתות וחוזים, חוק ומשפט, שירה מזמורית ועוד.
בסוף הקורס התלמידים:
- יכירו את סוגות הספרות המרכזיות של המזרח הקדום: מיתוס, חכמה, חוק, אפוס, אומינות ונבואה
- ישוו בין ספרות המקרא לספרות מסופוטמיה, מצרים, חת ואוגרית
- יכירו את עולם הסופרים, בתי הספר ותהליכי הקנוניזציה
- יתרגלו קריאה מודרכת של טקסטים עתיקים בתרגום, כתיבת קומנטאר אקדמי, ושימוש במשאבים דיגיטליים כמו eBL
איך עובדים בקורס
העבודה בקורס נעשית בזוגות. בכל שיעור יש פעילות קצרה בזוגות (מקרה בוחן או דיון), בלי ציון. שלוש משימות ״השתתפות פעילה״ נעשות בבית. מודלי שפה משמשים בעיקר ככלי לתרגום וכמושא לבדיקה: משווים את התרגום שלהם לתרגומים מודפסים ומחפשים איפה הם טועים. הכללים המדויקים נמצאים בעמוד מדיניות AI.
Footnotes
אסטלת הניצחון של נרם-סין מלך אכד (המאה ה-23 לפנה״ס), מוזיאון הלובר, Sb 4. התמונה מתוך מצגת הקורס ״לדמותם של גיבורים וחוטאים״.↩︎