ביבליוגרפיה ומקורות

קריאת חובה מסומנת ב-*. ליד כל מאמר שזמין ברשת יש קישור (חלקם דורשים כניסה דרך הספרייה של האוניברסיטה). שאר הפריטים, בעיקר פרקים מספרים בעברית, יעלו למודל.

מקורות מקוונים

מאגרי כתובות ותצלומים

כלים ומילונים

  • Comprehensive Aramaic Lexicon: מילון וקורפוס של הארמית, מהכתובות הקדומות ואילך
  • EpiDoc: התקן להכנת מהדורות דיגיטליות של כתובות (רלוונטי לעבודה המסכמת)
  • Predicting the Past: הכלים Ithaca ו-Aeneas, מודלים להשלמה ולתיארוך של כתובות ביוונית ובלטינית (Assael et al. 2022, 2025). טוב לראות איך מכונה ״מנחשת״ אותיות ואיפה היא טועה

כתב וכתיבה במזרח התיכון הקדום

  • *ו׳ האלו, ״ספרות המקרא וספרות המזרח הקדום: הקדמה כללית״, בתוך: צ׳ טלשיר (עורכת), ספרות המקרא: מבואות ומחקרים, כרך שני. ירושלים, תשע״א, 457–470. [למאמר]
  • *ע׳ ירדני, ״חומרי הכתיבה״ ו״תנועת היד וכיווני משיכות בכתיבה העברית״, בתוך: ספר הכתב העברי. ירושלים, תשנ״א, 113–128. [למאמר]
  • *Goldwasser, O. 2010. “How the Alphabet Was Born from Hieroglyphs.” Biblical Archaeology Review 36(2). [למאמר]
  • *Veldhuis, N. 2012. “Cuneiform: Changes and Developments.” In S. D. Houston (ed.), The Shape of Script: How and Why Writing Systems Change. Santa Fe. (תרגיל קריאה מעובד) [לתרגיל]
  • Sass, B. 2005a. “The Genesis of the Alphabet and Its Development in the Second Millennium B.C.: Twenty Years Later.” De Kemi à Birit Nari 2: 147–166. [למאמר]

האלפבית מראשיתו עד המאות העשירית–התשיעית

  • *י׳ נוה, ״ראשית האלפבית״, בתוך: ראשית תולדותיו של האלפבית. ירושלים, תשמ״ב, 23–41.
  • ש׳ אחיטוב, ״הכתובות העבריות והמקרא״, בתוך: צ׳ טלשיר (עורכת), ספרות המקרא: מבואות ומחקרים, כרך שני. ירושלים, תשע״א, 471–494.
  • Rollston, C. 2019. “The Alphabet Comes of Age: The Social Context of Alphabetic Writing in the First Millennium BCE.” In A. Yasur-Landau et al. (eds.), The Social Archaeology of the Levant. Cambridge, 371–389. [למאמר]
  • Finkelstein, I., and B. Sass. 2013. “The West Semitic Alphabetic Inscriptions, Late Bronze II to Iron IIA.” Hebrew Bible and Ancient Israel 2: 149–220. [למאמר]
  • *Höflmayer, F., et al. 2021. “Early Alphabetic Writing in the Ancient Near East: The ‘Missing Link’ from Tel Lachish.” Antiquity 95. [למאמר]
  • *Vainstub, D., et al. 2022. “A Canaanite’s Wish to Eradicate Lice on an Inscribed Ivory Comb from Lachish.” Jerusalem Journal of Archaeology 2: 76–119. [למאמר]
  • *Schwartz, G. M. 2021. “Non-Cuneiform Writing at Third-Millennium Umm el-Marra, Syria: Evidence of an Early Alphabetic Tradition?” Pasiphae 15.

כתבים ״לאומיים״: פניקית, עברית וארמית

  • *י׳ נוה, ״הכתב השמי מערבי״, בתוך: ראשית תולדותיו של האלפבית. ירושלים, תשמ״ב, 51–121.
  • *ש׳ פסברג, ״ארמית ושמאלית״, בתוך: ח׳ רבין, שפות שמיות. ירושלים, תשנ״ג, 78–109.

ראשית הברזל: ירובעל וחורבת קיאפה

  • *Rollston, C., et al. 2021. “The Jerubba‘al Inscription from Khirbet al-Ra‘i: A Proto-Canaanite (Early Alphabetic) Inscription.” Jerusalem Journal of Archaeology 2: 1–15. [למאמר]
  • Millard, A. 2011. “The Ostracon from the Days of David Found at Khirbet Qeiyafa.” Tyndale Bulletin 62: 1–13. [למאמר]
  • Rollston, C. 2011. “The Khirbet Qeiyafa Ostracon: Methodological Musings and Caveats.” Tel Aviv 38(1): 67–82. [למאמר]

שומרון, כונתילת עג׳רוד, ירושלים, ערד, לכיש

  • *ש׳ אחיטוב, הכתב והמכתב: אסופת כתובות מארץ-ישראל ומממלכות עבר הירדן מימי בית-ראשון. ירושלים, תשס״ה: ירושלים 15–50; לכיש 50–81; ערד 82–142; מצד חשביהו וקדש ברנע 143–148; כונתילת עג׳רוד 232–245; שומרון 245–301.
  • ט׳ ארנן, ש׳ אחיטוב וא׳ אשל. לה׳ תימן ולאשרתו: הכתובות והציורים מכנתילת עג׳רוד (״חורבת תימן״) בסיני. ירושלים, תשע״ו.
  • *Langlois, M. 2019. “The Kings, the City and the House of David on the Mesha Stele in Light of New Imaging Techniques.” Semitica 61: 23–47. [למאמר]

חותמות, זיופים ומה שביניהם

  • ע׳ ליפשיץ, ״טביעות חותם על קנקנים במזרח הקדום״, בתוך: עידן האימפריות. ירושלים, תשע״ח, 23–31.
  • נ׳ נאמן, ״התפתחות הכתיבה בכתב אלפביתי בממלכות ישראל ויהודה״, בתוך: העבר המכונן את ההווה. ירושלים, תשס״ב, 13–31.
  • *Rollston, C. A. 2005. “Navigating the Epigraphic Storm: A Palaeographer Reflects on Inscriptions from the Market.” Near Eastern Archaeology 68(1–2): 69–72.
  • *Stripling, S., et al. 2023. “‘You Are Cursed by the God YHW’: An Early Hebrew Inscription from Mt. Ebal.” Heritage Science 11: 105. [למאמר]
  • *Haughwout, M. 2024. “Mt. Ebal Curse Tablet? A Refutation of the Claims Regarding the So-Called Mt. Ebal Curse Tablet.” Heritage Science 12. [למאמר]

כתיבה, קריאה ואוריינות בראי המאה ה-21

  • *י׳ כהן, ״כתיבה, קריאה ואוריינות במזרח הקדום״. קתדרה 152: 167–182.
  • Parker, H. D. D., and C. A. Rollston. 2016. “The Epigraphic Digital Lab: Teaching Epigraphy in the Twenty-First Century C.E.” Near Eastern Archaeology 79(1): 44–56.
  • Faigenbaum-Golovin, S., et al. 2017. “Multispectral Imaging Reveals Biblical-Period Inscription Unnoticed for Half a Century.” PLoS ONE 12(6): e0178400. [למאמר]
  • *Faigenbaum-Golovin, S., et al. 2020. “Algorithmic Handwriting Analysis of the Samaria Inscriptions Illuminates Bureaucratic Apparatus in Biblical Israel.” PLoS ONE 15(1): e0227452. [למאמר]
  • *Shaus, A., et al. 2020. “Forensic Document Examination and Algorithmic Handwriting Analysis of Judahite Biblical Period Inscriptions Reveal Significant Literacy Level.” PLoS ONE 15(9): e0237962. [למאמר]
  • Popović, M., M. A. Dhali, and L. Schomaker. 2021. “Artificial Intelligence Based Writer Identification Generates New Evidence for the Unknown Scribes of the Dead Sea Scrolls.” PLoS ONE 16(4): e0249769. [למאמר]
  • Popović, M., et al. 2025. “Dating Ancient Manuscripts Using Radiocarbon and AI-Based Writing Style Analysis.” PLoS ONE 20(6): e0323185. [למאמר]

בינה מלאכותית וכתובות עתיקות

  • *Assael, Y., T. Sommerschield, et al. 2022. “Restoring and Attributing Ancient Texts Using Deep Neural Networks.” Nature 603: 280–283. [למאמר]
  • Assael, Y., T. Sommerschield, et al. 2025. “Contextualizing Ancient Texts with Generative Neural Networks.” Nature 645: 141–147. [למאמר]
  • *Sommerschield, T., et al. 2023. “Machine Learning for Ancient Languages: A Survey.” Computational Linguistics 49(3): 703–747. [למאמר]

ביבליוגרפיה כללית

  • Abou-Assaf, A., P. Bordreuil, and A. Millard. 1982. La statue de Tell Fekherye et son inscription bilingue assyro-araméenne. Paris.
  • Barr, J. 1968. Comparative Philology and the Text of the Old Testament. Oxford.
  • Biran, A., and J. Naveh. 1995. “The Tel Dan Inscription: A New Fragment.” IEJ 45: 1–18.
  • Donner, H., and W. Röllig. Kanaanäische und Aramäische Inschriften (KAI). Wiesbaden.
  • Fitzmyer, J. A. 1995. The Aramaic Inscriptions of Sefire. Rev. ed. Rome.
  • Freedman, D. N., A. D. Forbes, and F. I. Andersen. 1992. Studies in Hebrew and Aramaic Orthography. Winona Lake.
  • Greenfield, J. C., and B. Porten. 1982. The Bisitun Inscription of Darius the Great: Aramaic Version. London.
  • Greenspahn, F. E. 2003. An Introduction to Aramaic. 2nd ed. Atlanta.
  • Gzella, H., and M. L. Folmer (eds.). 2008. Aramaic in Its Historical and Linguistic Setting. Wiesbaden.
  • Hoftijzer, J., and K. Jongeling. 1995. Dictionary of the North-West Semitic Inscriptions. Leiden.
  • Lemaire, A. 2015. Levantine Epigraphy and History in the Achaemenid Period. Oxford.
  • Lindenberger, J. M. 2003. Ancient Aramaic and Hebrew Letters. 2nd ed. Atlanta.
  • Porten, B., and A. Yardeni. 1986–1999. Textbook of Aramaic Documents from Ancient Egypt. Jerusalem.
  • Schwiderski, D. 2004–2008. Die alt- und reichsaramäischen Inschriften. Berlin.